#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מהני ליטול את ידיו בשחרית ולהתנות עליו כל היום?	"1) יש ב' לשונות בגמ' אם הוא דוקא בשעת הדחק או לא, השו""ע פסק כהרא""ש דמקיל אפי' שלא בשעת הדחק, המהרש""ל פסק כהסמ""ק ורבינו פרץ דדוקא בשעת הדחק (מג""א ס""ק א'), אמנם אפי' להמקילין כתבו תוס' בחולין (ק""ו ע""ב) בתירוץ שני דאם יש מים בסמוך אין להקל, ולפיכך פסק המחבר דאם המים מצויין טוב שיחזור ויטול את ידיו (מ""ב ס""ק ה')<br>2) דוקא אם לא הסיח דעתו ולא טנף את ידיו בצואה וזיעה [אבל עפר וטיט אינו פוסל], וכיון שזה דבר קשה אין להקל אלא אם יניח ידיו בבתי ידים (כל בו, מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ד') [ומהמרדכי (המובא בב""י) משמע דמהני תנאי אפי' אם טינפם היכא שאין מים בעיר, אבל לא קיי""ל כוותיה], ואפי' בבתי ידים אין להקל אלא בשעת הדחק דחיישינן שמא יוציא ידיו מתוך הבתי ידים (מחה""ש)"	סימן קסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל שעת הדחק?	"לפי השיטות המחמירים דמצריכין שעת הדחק, כתב המהרש""ל דאין להקל לסמוך על התנאי אלא אם לא ימצא מים תוך ד' מילין, אבל השיג עליו הפמ""ג (א""א ס""ק א') דאפי' אם יכול למצא מים תוך ד' מילין יש להקל אם אינו מצוי כ''כ, וכן פסק השעה""צ (ס""ק ג') {אמנם, מבואר בב""י דיש סוברים דכל ההיתר כשלא ימצא מים בתוך ד' מילין מיירי כשהתנה, וזהו על דרך המהרש""ל}"	סימן קסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך לילך לבית הכסא?	"אם הולך לקטנים מהני לשמור את ידיו אבל אם הולך לגדולים מסתפק הפסק""ת (הע' 9) אם מהני בתי ידים. ומ""מ יש רוח רעה על ידיו וכשהגיע לו מים צריך ליטול את ידיו."	סימן קסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להתנות בפה?	"הא""ר צדד דמהני אפי' אם מכוין בלבו (מ""ב ס""ק א'), אבל הערוה""ש (סעי' א') הביא משבולי הלקט דצריך להתנות בפה ומסביר הערוה""ש דצריך להיות ניכר שנטל ידיו לסעודה."	סימן קסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנטילה זו, האם צריך להקפיד כנטילה לסעודה או סגי בהלכות דנטילה של שחרית?	"כיון שהוא נמי לסעודה צריך להקפיד על כל הדינים של נטילה של סעודה (מ""ב ס""ק א')"	סימן קסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני התנאי גם ללילה שלאחריו?	"אע""פ שמן הסברא יהני עד זמן שינה מ""מ כיון שקולא גדולה היא דיינו על כל היום ולא יותר (ערוה""ש סעי' א'), אכן המאיר עוז (עמ' 330) מצדד לומר דמהני אפי' ללילה"	סימן קסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להתנות קודם שנוטל את ידיו?	"כתב החזו""א (או""ח סי' כ""ה ס""ק ה') דלכתחילה צריך להתנות קודם הנטילה [לצאת ידי השיטות דנטילת ידים צריך כוונה], אבל בדיעבד יכול להתנות כל זמן שידיו לחות (מ""ב דרשו)"	סימן קסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם צריך ליזהר שלא יסיח דעתו, למה צריך להתנות?	"לפי הרשב""א דבעי כוונה התנאי הוא הכוונה {ואפ""ה איכא מ""ד דאינו מותר אלא בשעת הדחק כיון שאינו תיכף לאכילה (ר""י באק), וע""ע בביה""ל (ד""ה נוטל) דמשמע דליכא דין תיכף כאן}, ולפי הרא""ה דס""ל דלא בעי כוונה צריך התנאי דבלא תנאי לא סמיכנן על שמירתו כל היום דשמא ישכח לשמור את ידיו משא""כ כשמתנה יזהר יפה (מג""א ס""ק ב', פמ""ג א""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ג'), והוסיף הערוה""ש (סעי' א' - ב') עוד טעם כדי שיהא ניכר שהוא מקיים תקנת חכמים ליטול את ידיו לפני אכילתו. ובדיעבד אם שמר את ידיו ולא התנה, לא מהני וצריך ליטול את ידיו בברכה {ואפשר דטוב לטמא את ידיו} (ביה""ל לעיל סי' קנ""ח סעי' ז' ד""ה ואם)."	סימן קסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להתנות כשנוטל את ידיו 1) שלא לצורך אכילה 2) לצורך אכילה בעבור אכילה אחרת 3) בעבור אכילה זו ואינו אוכל מיד?	"1) [כגון בשחרית או אחר שיצא מבית הכסא] יכול להתנות (מ""ב ס""ק ו') [ואע""פ שאינו מברך על נטילה זו, אינו נחשב כאילו הוא מבטל הברכה שהרי בשעת הנטילה אינו מחויב לברך {דאינו נחשב כנטילה לאכילה כיון שאינו אוכל מיד} וגם בשעת האכילה אינו מברך שהרי אינו נוטל (שעה""צ ס""ק ו'), ודלא כהב""ח דס""ל דנטילה לשחרית בדוקא דאז מברך (ערוה""ש סעי' ד'), ומהב""ח משמע דכל דבר שהב""י ""הביא לביתו ולא ערך על שולחנו"" הוי משום שלא רצה לסמוך עליו למעשה, אבל אינו דבר ברור, עי' ברכ""י (סי' ש""ב סעי' ד') ובשדי חמד (כללי הפוסקים י""ג, ה') (מאיר עוז עמ' 332)]. 2) הלחם חמודות [והלבוש] מחמיר בזה, אבל המג""א (ס""ק ו') [והעטרת זקנים] מקיל, וכן קיי""ל (שעה""צ ס""ק ח') [והמג""א עצמו מקיל אפי' בלא תנאי, וזהו לשיטתו דס""ל כהרשב""א דטעם התנאי הוא משום כוונה, אבל לפי הרא""ה דטעם התנאי הוא כדי שישמור ידיו כל היום ה""נ בעי תנאי (שעה""צ ס""ק ז'), וכן פסק המ""ב (ס""ק ז') דבעי תנאי] 3) מהרמ""א משמע דלא מהני, ותמה עליו הביה""ל (ד""ה לא) למה לא מהני ומאי שנא מהנוטל ידיו לשחרית וכדומה ומצדד לחלוק על הרמ""א ולומר דמהני בכל אופן, ועוד כתב הביה""ל דאפי' לדעת הרמ""א י""ל דלא מהני דוקא כשרוצה לאכול עכשיו אלא שרוצה לעשות איזה פעולה תחילה כגון מזיגת הכוס ועל זה אמרינן דלא מהני התנאי אבל כשאינו רוצה לאכול עכשיו כלל אפי' להרמ""א מהני התנאי, אבל החזו""א ס""ל כפשטות הרמ""א שבכל אופן אינו יכול להתנות וביאר משום דמפסיד הברכה {דדוקא כשנוטל לשחרית או לבית כסא אמרינן דאינו מפסיד הברכה, וכמ""ש השעה""צ לעיל}"	סימן קסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם מהני תנאי, למה אמרינן 1) בפסחים (ק""ו ע""ב) הנוטל ידיו לא יקדש משום דקידוש מפסיק בין נטילת ידים לסעודה 2) בברכות (נ""ב ע""ב) ב""ה אומרים מוזגין כוס ואח""כ נוטלין משום דתיכף לנטילת ידים סעודה? (תוס' חולין ק""ו ע""ב)<br>1) תירץ ר""ת דהתם לא התנו, ועוד תרצו תוס' דהתם מיירי כשמים מצויין לו ולפיכך לא סמכינן על התנאי, ורבינו יונה תי' דהוא קנס דרבנן כיון שתקנו חכמים לקדש תחילה 2) ה""נ שייך תירוצו של ר""ת ותוס', ורבינו יונה תי' דכיון שהוא שעת האכילה לא מהני התנאי [ומדלא תי' הרבינו יונה הכי גם לגבי קידוש הוכיח הביה""ל (ד""ה לא) דמהני תנאי בכי האי גוונא כיון שיודע שצריך לקדש אחר הנטילה הוי כאילו התנה בנטילתו על דעת שיפסיק בקידוש, ודלא כהרמ""א]"		סימן קסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם באמצע הסעודה 1) נגע במקום מכוסה או במקום זיעה 2) נגע בטינופת ממש 3) הסיח דעתו משמירתו 4) הלך לבית הכסא 5) נגע בשרץ 6) נגע בספרים?	"1) הרשב""א סבר דצריך ליטול את ידיו בברכה (וכן פסק השו""ע), והמהרש""ל ס""ל דאינו מברך אלא אם הלך והפליג {ואע""פ דזהו נמי מפני היסח הדעת ושמא נגע במקום מכוסה י""ל דלא תקנו לברך עוד הפעם נטילת ידים אלא בסעודה אחרת (ר""י באק)} (מג""א ס""ק ח', ט""ז ס""ק ה'), ולמעשה פסק המ""ב (ס""ק י""ג, ביה""ל ד""ה לחזור) כהכרעת החיי""א דאין לברך כאן [דבר""ח לא נזכר זיעה ואפשר דס""ל דבעי טינוף ממש], והוסיף הביה""ל (ד""ה שיש) שנכון ליזהר מליגע היארמלקא שהוא מלא זיעה {וה""ה בשערות שתחת היארמלקא אם חיכך שם אבל בנגיעה בעלמא לית לן בה (פסק""ת אות ב')} [ואפי' להמ""ד דסרך תרומה הוא משום טומאה, מודה דתקנו נמי משום נקיות (ביה""ל ד""ה לחזור)] 2) ה""נ פליגי בה הרשב""א והמהרש""ל, ופסק המ""ב כהכרעת החיי""א דכאן צריך לברך [אכן, מהערוה""ש (סעי' ה') משמע דאין לברך אלא כשעושה צרכיו ממש] 3) כתב המג""א (ס""ק ז') דצריך ליטול את ידיו (מ""ב ס""ק ח') [אבל א""צ לברך] 4) החיי""א ס""ל דלעולם צריך לברך, אבל פסק המ""ב כהחמד משה דאין לברך אם השתין ושפשף אלא אם עשה צרכיו בגדולים, אכן החזו""א (או""ח סי' כ""ה ס""ק ט') כתב דאין לחלק בין גדולים לקטנים אלא המברך לא הפסד והמיקל שלא לברך אין מוחין בידו, וכן נוהגין שלא לברך אפי' אחר גדולים (עי' פסק""ת הע' 37 להרשימה) 5) א""צ נטילה דבלא""ה כולנו טמאי מתים (פמ""ג א""א ס""ק ג', ביה""ל ד""ה בשוק) 6) החיי""א ס""ל דצריך ליטול את ידיו [בלא ברכה] {ואין זה דומה לנגיעת שרץ דכאן תקנו להדיא שהנוגע בספרים צריך נטילת ידים (ר""י באק)}, אבל הביה""ל (ד""ה לחזור) חולק עליו דדוקא בתרומה גזרו נטילת ידים ולא לחולין, ומ""מ מסיים דאפשר דלכתחילה נכון ליזהר שלא ליגע בספרים באמצע הסעודה [ויש עדות מהג""ר אלעזר שמחה וסרמן זצ""ל דהח""ח החמיר על עצמו שלא ליגע בספרים באמצע הסעודה]"	סימן קסד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נוגע בדבר שטעון נטילה בעוד הפרוסה בתוך פיו?	"כתב המג""א (ס""ק ז', ומובא במ""ב ס""ק ח') דאסור לבלוע עד שיטול את ידיו, והביא ראיה מסי' קס""ג סעי' ב' דהאוכל מחמת מאכיל צריך ליטול את ידיו אע""פ שאינו נוגע בהפרוסה (מחה""ש), אבל הפמ""ג (א""א ס""ק ז') דחה דהאוכל מחמת מאכיל צריך ליטול את ידיו דחיישינן שמא יגע בהפרוסה משא""כ כשהוא בתוך פיו ליכא למיחש שמא יגע בה, והערוה""ש (סעי' ה') הביא ראיה ממשנה בתרומות פ""ח מ""ב דיכול לבלוע [וכאן אפי' ר' יהושע מודה {ואפשר משום שהוא מדרבנן}]. [ואם יש בפיו פחות מכזית כתב הטהרת השולחן (בילקוט מפרשים) דמותר לבולעו {ונראה דזהו דוקא אם אינו אוכל עוד פת בתוך כדי אכילת פרס}], {אמנם שמעתי מר' יוסף קליין שליט""א דאיתא בגמ' נדה (י""ג ע""א) דאמר רבא אפי' תימא במטלית רכה וכו', ולכאורה צ""ב למה צריך מטלית כלל, וי""ל דכיון שהיה אוכל תרומה, אם היה נוגע במקום מכוסה יהא אסור לבלוע התרומה שבתוך פיו, והוא ראיה להמג""א}"	סימן קסד סעיף ב		
